הספר `בן הארץ` מאת ריצ`ארד רייט בהוצאת זמורה ביתן, מדגים אם כן, כיצד קורות חייו של האדם, ותגובת הסובבים אותו למעשיו אינם אלא תבנית נוף רוח התקופה. במקרה הזה: ראשית שנות הארבעים בארצות הברית: הקומוניסטים מגיבים ל``רצח`` בכך שהוא הוכחה לדיכוי הלבן, והגזענים הלבנים, מגיבים ל``רצח`` בכך שהוא הוכחה ל``קופות הפראית`` של השחורים . כיום שני הטיעונים הקיצוניים הללו, במידה ושחור היה רוצח אישה לבנה, לא היו רלוונטיים: השפעת רוח התקופה על המסופר ועל הסופר, מוכחת גם כאשר רייט בוחר כאקורד הסיום לספרו המפואר, את נאומו חוצב הלהבות של עורך הדין הקומוניסט בגין הדיכוי: רייט, קומוניסט בעצמו, מבטא דרך דברי עורך הדין הקומוניסט בסיפור את דעותיו שלו עצמו: שהדיכוי הלבן את השחורים מצדיק פתרון קומוניסטי, ומהווה עילה לפטור מאחריות פלילית לביגר תומאס. רייט כל כך שקוע במשנתו הקומוניסטית, עד ש`שוכח` כי סיום מתאים לספרו הוא זה: תומאס הרג בשגגה! על רקע נסיבות של אפליה גזעית (סתם את פיה של מרי כדי לא להיתפס בחברתה): על רקע נסיבות אלו הטיעון המתאים שצריך לשים בפיו של עורך דינו הוא שהריגה התבצעה בשוגג, ושלא היה כאן רצח. לא ``דיכוי לבן גורם לפשיעה`` ולא נעליים, שכן לא הייתה ``פשיעה`` כאן, אלא אך ורק הריגה בשוגג! הספר שמתחיל בתיאור הריגה בשוגג, מסיים באקורד שבו עורך הדין היהודי קומוניסט שמונה לביגר תומאס טוען לפטור מאחריות בגין רצח, כאשר הייתה כאן הריגה בשוגג: חוסר קוהרנטיות של הספר ושל המספר....
ספרה של מרת`ה נוסבאום, צדק פואטי, עוסק בקשר שבין משפט לספרות. לפ ספר זה , קריאת ספרים ורומנים בלימודי המשפטים תסייע לסטודנטים להבין את המניעים האנושיים של כל אדם הפועל בחברה, ומכך את ההשלכות המשפטיות של מעשיו של אותו אדם תוך הבנת הרקע של מניעיו. היא כותבת במבוא לספרה לגבי ספרו של ריצ`ארד רייט, ``בן הארץ`` - ומתייחסת לגיבור של ספרו, ביגר תומאס:
מעשים רעים ראויים לגינוי כרעים. ועם זאת יש חמלה, שאותה נהיה מסוגלים לחוש אף במקרים שכאלה, אם נבין כיצד אדם שלא נולד רע הפך כזה מחמת חינוך גרוע ולחצים חברתיים. ... אם נבין כיצד הובילו (את ביגר תומאס) הסטיגמות הגזעיות, העוני, וריסוקן האכזרי של תקוותיו ושאיפותיו אל הזעם והבושה שמתוכם נולדו פשעיו, אין לנו אלא להסכים, כי במובן הרחב מעשיו הרעים הריהם גם בבחינת אסונות גדולים, שבהם אשמה החברה האמריקנית בכללותה.
בכל הכבוד, הרי שביגר לא פשע- הוא לא רצח את מרי דלטון, הבת של הדלטונים, הוא הרג אותה בשגגה בנסיבות שתוארו לעיל. כאשר קושרים לספר כתרים של `ספר זה מדגים כיצד פשיעה נובעת מעוני וכשלים חברתיים` יש לבדוק ראשית באם הייתה שם פשיעה או שמא הריגה בשוגג. אין ספק שנכתבו ספרים רבים אודות הקשר הסיבתי בין כשלים חברתיים לבין פשע, אולם לאור האופן שבו ספר זה מתחיל (הריגה בשוגג) הרי שזאת אינה הפלטפורמה המתאימה לעסוק בקשר הסביבתי בין עוני חברתי לבין פשיעה.
ספרה של מרת`ה נוסבאום, צדק פואטי, עוסק בקשר שבין משפט לספרות. לפ ספר זה , קריאת ספרים ורומנים בלימודי המשפטים תסייע לסטודנטים להבין את המניעים האנושיים של כל אדם הפועל בחברה, ומכך את ההשלכות המשפטיות של מעשיו של אותו אדם תוך הבנת הרקע של מניעיו. היא כותבת במבוא לספרה לגבי ספרו של ריצ`ארד רייט, ``בן הארץ`` - ומתייחסת לגיבור של ספרו, ביגר תומאס:
מעשים רעים ראויים לגינוי כרעים. ועם זאת יש חמלה, שאותה נהיה מסוגלים לחוש אף במקרים שכאלה, אם נבין כיצד אדם שלא נולד רע הפך כזה מחמת חינוך גרוע ולחצים חברתיים. ... אם נבין כיצד הובילו (את ביגר תומאס) הסטיגמות הגזעיות, העוני, וריסוקן האכזרי של תקוותיו ושאיפותיו אל הזעם והבושה שמתוכם נולדו פשעיו, אין לנו אלא להסכים, כי במובן הרחב מעשיו הרעים הריהם גם בבחינת אסונות גדולים, שבהם אשמה החברה האמריקנית בכללותה.
בכל הכבוד, הרי שביגר לא פשע- הוא לא רצח את מרי דלטון, הבת של הדלטונים, הוא הרג אותה בשגגה בנסיבות שתוארו לעיל. כאשר קושרים לספר כתרים של `ספר זה מדגים כיצד פשיעה נובעת מעוני וכשלים חברתיים` יש לבדוק ראשית באם הייתה שם פשיעה או שמא הריגה בשוגג. אין ספק שנכתבו ספרים רבים אודות הקשר הסיבתי בין כשלים חברתיים לבין פשע, אולם לאור האופן שבו ספר זה מתחיל (הריגה בשוגג) הרי שזאת אינה הפלטפורמה המתאימה לעסוק בקשר הסביבתי בין עוני חברתי לבין פשיעה.
סטודנטית למשפטים, בעלת טור קבוע בפורטל http://www.bsh.co.il ועורכת אתר האינטרנט: 'אינטרפרטציה' בכתובת: http://www.interpretation.co.il
